כג' עמ' ב - חביות של יין

שייך לבעל הבית

הרי אלו שלו

חייב להכריז

מקומו של אדם מקומו הוא

חביות של זיתים

חביות של שמן

חביות של יין

חביות של דגים

למדנו בכיתה

למדנו בגמרא

למדנו במשנה

למדנו בתורה

חייב לשתות הכל

הרי אלו שלו

חייב להכריז

חייב להכריז על הדגים

מדוע יש סוגיה שעוסקת בברייתא אם אנחנו בגמרא

מדוע במשנה חייב להכריז ובברייתא אפשר לקחת

מדוע בברייתא חייב להכריז ובמשנה מותר לקחת

משנתינו

חכמינו

מתרצים

אמר רבי

כד שסגרו אותו עם שכבת טיט

כד שנשאר פתוח עד שיבואו הבעלים

כד שרשמו עליו את שם המאבד

כד שנראה כמו בקבוק רשום

שמדובר במקרה של ייאוש שלא מדעת ולכן אסור לקחת

שמדובר בכד פתוח ולכן יכולים חרקים להיכנס

שמדובר בכד רשום (סגור בטיט) וזה הסימן שלו

שהמשנה תדבר על כד פתוח

שהברייתא תדבר גם על כד סגור

שהברייתא תדבר על כד פתוח

מכיוון שאם זה סגור לא יכנסו לשם חרקים והבעלים יפקיר את הכד

מכיוון שאם זה פתוח יכנסו לשם חרקים והבעלים יפקיר את הכד

מכיוון שטיט יכול להיכנס לתוך הכד ואז היין יחמיץ

מדובר במקרה בהם השקצים ונמלים לא אוהבות יין

מדובר בכד מכוסה שמודבק בטיט (רושם)

ולכן אסור לקחת

מדובר בכד שמונח עליו מכסה אבל אינו מודבק בטיט

ולכן מותר לקחת

תאמר

מציף

תמיד

רושם

שלושת המקרים

שני המקרים

אדון ואדון

מקומו של אדם מקומו הוא

אפילו אם בשני המקרים ( ברייתא ומשנה) מדובר במקרים שונים יש כאן קושיה

אפילו אם בשני המקרים (ברייתא ומשנה) מדובר בכד רשום אין קושיה

אפילו אם זה מציף אפשר להכניס לשם שקצים ורמסים

הזמן שהמלך היה פותח את חדר האוצרות

הזמן שמוכרים את היין לחנוונים

הזמן שבו היו מוכרים יין תמורת זיתים

לאחר שנפתחו האוצרות

לפני שנפתחו האוצרות

לאחר שנפתחו האוצרות

לפני שנפתחו האוצרות

מכיוון שבעל החנות לא יכול לקבל סחורה בזמן החוף ולכן הרושם שווה סימן

מכיוון שאין הרבה חביות הרשומות בטיט ולכן הרושם שווה סימן

מכיוון שיש כבר חביות רבות הרשומות בטיט והרושם לא סימן

רב

סבא

אבא

רבי

הלך

שכח

מצא

נשכח

חבית של יין

חביתה של חמור

חביתה מקושקשת

חבית של חמור

אחרי שנפתחו האוצרות

לפני שנפתחו האוצרות

אמרו חכמינו ז"ל

אתה קמת

בא לפני

בא אחרי

לך לנפשך ושקול מילים

לך ותשקול את עצמך

לך וקח לעצמך

במה אנו עוסקים