"כי תבואו אל הארץ אשר אנוכי נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ובשנה השביעית, שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'..."

כל 7 שנים אנו מצווים לשבות ממלאכה, כלומר להפסיק לעבוד את האדמה, כמו שבשבת אנו נחים ולא עובדים, כמו בששת ימי השבוע. השנה השביעית במחזור של שבע שנים נקראת ”שנת שמיטה“. השנה הנוכחית, שנת תשפ"ב - היא שנת שמיטה. התורה נותנת 5 שמות נוספים לשנת השמיטה: השנה השביעית, שנת השבע, שבת לד', שבת הארץ, שנת שבתון.

אבל... אם לא עובדים בשנת השמיטה, איך יהיה אוכל? י

כמו שאמרנו החקלאי צריך לבטוח בה‘ אבל באמת יש שאלה שמטרידה: כיצד יהיה קמח לעשות לחם? מהיכן יהיו פירות וירקות אם לא נעבוד שנה שלימה? - לתורה יש תשובה לשאלה זו: "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואותינו? וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלוש השנים" (6,7,8). 

האם מותר לזרוע ירקות  לפני השמיטה? י

​

ירקות שנזרעו לפני השמיטה אך נבטו בשנת השמיטה אסורים באכילה, בגלל השקרנים שהיו זורעים ירקות בשנת השמיטה וטענו שזה נזרע בטעות, איסור זה נקרא 'ספיחין'. ”נביטה“ זהו השלב הראשוני בו הזרע צומח ובוקע מן האדמה.

כיצד מצוות השמיטה מחזקת בנו את מידת הביטחון בה‘? י

כאשר חקלאי עובד את אדמתו, ורואה שבזכות עבודתו גדלו הפרות, עלול הוא לחשוב ”כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה“ בזכותי גדלו הפרות, וכך לשכוח את ה. שנת השמיטה באה להזכיר לנו שבאמת מי שמקיים את העולם ונותן לנו מזון זה ה‘ .ולכן ה' מצווה אותנו שנה שלמה לא לעבוד את האדמה, ולבטוח בו שלמרות שזה נראה לא הגיוני  על פי הטבע הוא ידאג לנו לפרנסה. 

עד מתי מותר לטעת עצים בשנה השישית?

​

​

מהתורה רק בשנת השמיטה אסור לשתול ולזרוע. אולם חכמים קבעו שכבר זמן מה לפני שנת השמיטה, בשנה השישית, אסור לטעת עצים, כי יכול להיות שהם ייקלטו באדמה בתוך שנת השמיטה, ואז לא נתנו לאדמה לנוח. לכן עדיף לטעת את העצים עד טו‘ (15) בחודש אב ולא יותר מאוחר מזה.

מה החלקאי עושה בשנת השמיטה?

לחקלאי המפסיק את עבודתו בשנת השמיטה יש הרבה זמן פנוי. את הזמן הפנוי יכול הוא לנצל כדי ללמוד תורה. הקב“ה יודע שאנשים עסוקים מאוד בעבודתם ובפרנסתם. מצד שני, לימוד תורה הוא ערך חשוב מאוד, וללא לימוד תורה אי אפשר לקיים את המצוות כראוי. לכן ה‘ יצר מועדים שונים בחיי כל יהודי המיועדים ללימוד תורה. השבת הבאה בכל סוף שבוע, וכן חגי ישראל מיועדים לכך. באותה מידה, הקב“ה נתן לנו את מצוות השמיטה כדי שנהיה פנויים ללמוד תורה!

כיצד מצוות השמיטה מחנכת אותנו ליחס נאות בין אדם לחברו?

בשמיטה יש עוד מצווה חשובה: להפקיר את כל היבול שבשדה, כדי שאחרים יוכלו להיכנס לשדה ולאכול. מצווה זו מחזקת בנו את מידת הוותרנות. לא כל אחד מסכים לוותר לשני ולאפשר לו לאכול מהפירות והירקות שהוא עמל בהם והשקיע בהם את כספו. מצוות השמיטה, מחייבת אותנו לעשות זאת, מחנכת אותנו לוותר, לתת לאחרים, ולהתחשב בהם. מי שמתמיד בכך במשך שנה שלמה מגלה שזה אפשרי, שזה נותן סיפוק, ושבעצם הוא לא הפסיד אלא הרוויח.           

מה הם ארבעת האיסורים בתורה שאסורים בשנת השמיטה?

1. "שדך לא תזרע..." -  אסור להטמין זרעים באדמה כדי שינבטו.

2. "...וכרמך לא תזמור..." – אסור לחתוך  ענפים של גפן כדי להצמיח ענפי פרי חדשים.

3. "...ואת ספיח קצירך לא תקצור..." - אסור תבואה או ירקות מהאדמה בכמות גדולה, כדי למכור בשוק.

4. "...ואת ענבי נזירך לא תבצור..." – אסור לקטוף ענבים בכמות גדולה, כדי למכור בשוק.

אילו איסורים חכמים הוסיפו?

חכמים הוסיפו שכל פעולה שדומה לאבות הללו, הם נקראות 'תולדות' (ילדים) ויהיו אסורות גם.

כגון:

1. . לדשן או להשקות מים בכדי שהפירות יגדלו טוב יותר.

2. אסור לתלוש עשבים שוטים כדי ששאר העשבים הטובים יגדלו טוב יותר.