י שבט דבורה לאה

​

• תרע"ד - הרבנית רבקה שניאורסון, אשת אדמו"ר המהר"ש, נפטרה ומנוחתה כבוד בליובאוויטש.

• תש"י - אדמו"ר הריי"צ הסתלק ומנוחתו כבוד באוהל בניו יורק.תש"י - יום תחילת נשיאותו של הרבי, לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.

• תשי"א - במהלך התוועדות במוצאי היום (ליל י"א שבט), הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי באמירת מאמר ד"ה באתי לגני

​רבי-ראש בני ישראל

​

זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים" ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה בשמחה ולהפוך את כולם לחסידים. על אף מעמדו, המשיך להיות מקושר לחותנו אדמו"ר הריי"צ, היה הולך בקביעות לאוהל שלו שם היה קורא את הפ"נים והבקשות לברכה שהגיעו אליו, ואף כתב ש"איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר".

הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה, והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים.

על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה, השיב שהוא "ירא הוראה". פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים".​

​לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע מאמרים רובם כאלה שלא נאמרו ברבים. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית. מאז הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ עם אביו אדמו"ר הרש"ב שלושה פעמים את התניא, אחרי הבר מצווה בתרנ"ו ובתרנ"ח.

החל משנת תרנ"ה עד שנת תר"ס, היו אדמו"ר הריי"צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את הרבנית רבקה. במשך טיולים אלו היה אדמו"ר הרש"ב מלמד את אדמו"ר הריי"צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו

​כך אדמור הרייצ מתאר את החסדים של הרבנית רבקה:

"היא הייתה מפורסמת כבעלת צדקה גדולה שטוב לבה לא ניתן להערכה. אדמו"ר מהר"ש היה היחיד מאדמו"רי ליובאוויטש שחי בעשירות אך ככל שנתן לה יותר כך היה לה פחות שכן היא נהגה לחלק הכל לנצרכים כאשר לא היה לה האומץ לבקש כסף מבעלה הייתה ממשכנת את תכשטיה ובכסף שקיבלה השתמשה לצדקה"

.....​תזכרו הכלל