הזבוב שחלם שהוא נשר / אאוגוסטו מונטרוסו(מספרדית: טל ניצן-קרן)היה היה פעם זבוב שחלם כל לילה שהוא נשר ושהוא מעופף לו בהרי האלפים ובהריהאנדים.בהתחלה לא ידע את נפשו מרוב אושר; אבל כעבור זמן-מה החל הדבר להעיק עליו,כי חש שהכנפיים גדולות מדי בשבילו, הגוף כבד מדי, המקור קשה מדי והציפורנייםחזקות מדי; בקיצור, שכל המנגנון הגדול הזה מפריע לו לשוטט להנאתו על העוגותהטעימות או על הטינופות של בני-האדם, וגם להתנגש בכוונה התנגשויות מכאיבותבחלונות חדרו.למעשה לא השתוקק להלך בגדולות, בגבהים, באוויר הפתוח, וגם לא למטה מזה.אבל כשהיה מתעורר, הצטער תמיד בכל ליבו על שאינו נשר שמסוגל לנסוק להרים,והתעצב על שהוא זבוב, ולכן הרבה כל-כך להתעופף, ולהתרוצץ, ולחוג באוויר, עדאשר לאט-לאט, בלילה, שב והניח את רקותיו על הכר.(מתוך הספר: הסימפוניה הגמורה) ​