פורים

:מצוות חג הפורים

מקרא מגילה

סעודה ומשתה

משלוח מנות איש לרעהו

ומתנות לאביונים​

המצווה החשובה ביותר בפורים היא הקריאה במגילה, והכל חייבים לשמוע את קריאת המגילה- גברים ונשים. את המגילה קוראים פעמיים: בליל פורים ולמחרת ביום. חוזרים על קריאת המגילה ביום, מפני שבכל פעם שמוזכר במגילה קיום החג לדורות מדובר בימים: "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור" (אסתר ט, פסוק כח). בפורים אין אומרים הלל, מפני שקריאת המגילה נחשבת כהלל.

​מטרת הסעודה והמשתה לגרום עונג לגוף, מצווה מעין זו לא נמצאת בחגים אחרים. אחד הפירושים שניתן לכך הוא: גזרות המן באו להשמיד את העם השמדת גוף (להבדיל מחג החנוכה, שם באו הגזרות להשמיד את העם השמדת רוח). כדי לבטל את רוע הגזרה צמו היהודים ועינו את נפשם. "ובל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יוצע לרבים". (אסתר ד פסוק 3). כשניצלו היהודים חגגו את המאורע דווקא בסעודה ובמשתה, שהם ההפך מצום ועינוי הנפש

יוצאים ידי חובה בנתינת כסף או מאכל, אבל לא בבגדים או כלים.

מעיקר הדין ניתן לתת פרוטה אחת, בימינו 10 אגורות, אך ירא שמים ייתן מעות בעין יפה ובסבר פנים יפות כשיעור שווי סעודה אחת של לחם ולפתן.

אין מדקדקים במעות פורים, אלא כל הפושט ידו ליטול נותנים לו.

מוטב להרבות כפי יכולתו במתנות לאביונים מלהרבות בסעודת פורים ומשלוח מנות איש לרעהו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא במשמח ליבם של אלו.

שולחים 2 מנות לאיש אחד, ובזה יוצאים ידי חובה

אמנם כל המרבה לשלוח מנות איש לרעהו הרי זה משובח (אך לא מעיקר הדין)

​פורים שמח